הרצאות

גוסטב מהלר החל את חייו כנטע זר בסביבתו, וכך נשאר לכל אורך חייו. מעולם, בשום מקום, הוא לא הרגיש "בבית". כישרונו כמנצח זכה להכרה, אך גרר קנאה וצרות עין בעלות מאפיינים אנטישמיים. ביצירתו המוקדמת Das klagende Lied כבר ניכרת הנוכחות ה"מהלרית" במלוא הדרה, הקדמה ראויה לסימפוניה הראשונה ולשירי השוליה הנודד.

המעברים הללו, שמובילים אותנו לתוככי המבנה, עשויים להיות מתעתעים.

אומרים שההיסטוריה האירופית "סובבת סביב ההבסבורגים". בליבה של האימפריה הרב־לאומית והרב־תרבותית העצומה שהקימה שושלת בית הבסבורג עומד נהר הדנובה. נהר זה סיפק לשושלת לא רק מים, אלא גם עוצמה, מסחר ותרבות מפוארת. נסקור כיצד השפיע הדבר על התפתחות שושלת בית הבסבורג והמרחב הגרמני כולו.

הצצה מזווית אחרת על הספרות הרוסית הקלאסית. נספר על גיבוריה הגדולים של הספרות הרוסית – טולסטוי, דוסטויבסקי, צ'כוב ואחרים – מתוך נקודת מבט בלתי שגרתית. נדון באופיין המורכב של דמויותיהם ובקשריהם הרגשיים לטיפה המרה, שהייתה חלק בלתי נפרד מחייהם, ולעיתים אף סימן לתקופות מאתגרות ומורכבות.

מסע מרגש ליצירות נדירות שחיברו מלחינות מהתקופה הרומנטית ועד ימינו, בעיבודים לצ'לו ופסנתר: קלרה שומאן, פאני מנדלסון, איימי ביץ', לילי בולנז'ה, הנרייט בוסמן, אורית וולף ואחרות.
אומנית אורחת: הצ'לנית קריסטינה רייקו קופר.

הסלנג, החיקוי והפשטת השפה, מדן בן־אמוץ, דרך קישון והגשש החיוור, ועד לסטנד־אפ.

נפילת שלטון המיעוט העלווי ועלייתו של שלטון בעל רקע מוסלמי קיצוני בעת האחרונה.

כמו אגדה הוליוודית מסופר הסיפור על הקונצ'רטו השני של רחמנינוב: לאחר סדרה של כישלונות החל המלחין בטיפול היפנוזה כדי לשקם את יכולותיו ואת ביטחונו העצמי – וצלל אל עולם מנחם, שטבע בו את התחושה שהכול אפשרי.

את שני הז'אנרים האהובים עליו: הסימפוניה והשיר האומנותי, מהלר שזר זה בזה כחוט השני. הסימפוניה הראשונה כוללת ציטוטים נרחבים ממחזור השירים Lieder eines fahrenden Gesellen, והשירים עצמם נכתבו כסימפוניה בשילוב זמרים.

ארץ קטנה בין מזרח למערב, על דרך המשי שבין אסיה לאירופה, ולה היסטוריה סבוכה, עשירה ומרתקת; תרבות הממזגת השפעות טורקיות, רוסיות ופרסיות; וארכיטקטורה מגוונת, עשירה בסממני התרבויות ששלטו במקום בעבר. ארץ גיזת הזהב, שהקמתה קשורה לארוחה; ארץ של טבע פראי ונופי בראשית, שהתרבות האנושית העצימה; נצרות עתיקה; עם שעוצב – תרבותית ודתית – בידי נשים; תרבות ומסורת העוברות בריקודים סוחפים ובשירת א־קפלה מופלאה.